פסיפיק רכב ותחבורה בע"מ נ' לוי ואח'

פסק דין

לפני תביעה בגין נזקי רכוש שנגרמו, על-פי הנטען, לרכב התובעת בתאונה מיום 19.09.12.

לטענת התובעת, התאונה אירעה עת נסע נהג התובעת ברכבו ברחוב מלצ'ט בתל אביב. הנתבעת, שרכבה חנה בצדו הימני של הכביש, פתחה לפתע את דלת רכבה הקדמית-שמאלית, פגעה ברכב התובעת בצדו הקדמי-ימני והסבה לו נזקים.

מנגד, טענו הנתבעים בכתב הגנתם כי האחריות לתאונה רובצת לפתחו של נהג התובעת. לטענתם, חנה רכבה של הנתבעת כשדלתו הקדמית-שמאלית פתוחה, ואילו רכב התובעים סטה לפתע לעבר רכב הנתבעים מבלי ששם ליבו לדרך ופגע בו.

בדיון שנערך העידו נהג התובעת והנתבעת. כמו כן הוגשו לבית המשפט הודעות הנהגים ותמונות של הנזק שנגרם לרכב התובעת (סומנו ת/1, ת/2, נ/1).

נהג התובעת העיד כי התאונה אירעה ברחוב, כשרכב אשר חנה מצד ימין של הכביש פתח לפתע את דלתו. לדבריו הנתבעת "פתחה את הדלת, ממש מטר מטר וחצי לפני ונתקעתי בדלת, היא הפתיעה אותי לגמרי" (עמ' 1, שורה 19 לפרוטוקול הדיון). בחקירתו השיב הנהג כי לא חיפש חניה בצד ימין.

נהגת הנתבעים העידה כי עמדה עם רכבה, בחניה בצד ימין, ולדבריה: "פתחתי את הדלת ממש כאילו קצת לא הרבה, חיפשתי כמה שקלים לקנות כמה דברים, הוא בא ותוך עשרים שניות פגע..." (עמ' 3, ש' 15 לפרוטוקול הדיון).

נהג התובעת העיד כי לאחר התאונה היתה הנתבעת נסערת, מסרה לו כי הרכב שייך לגיסה, "שלפני שבועיים עשתה לו רכב טוטלוסט, ועכשיו היא שוב עושה לו את זה, ולא יודעת איך להתמודד עם זה" (עמ' 1, ש' 23-24 לפרוטוקול הדיון). הנתבעת מצידה העידה כי לאחר התאונה, נהג התובעת הוא שהתנצל בפניה: "הוא ישר יצא אמר שהוא מצטער" (עמ' 3, ש' 16). לציין כי הנתבעת אישרה כי היתה מעורבת בתאונה נוספת כחודש לפני התאונה הנדונה.

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות על נספחיהם ובמוצגים שהוגשו, לרבות תמונות הנזקים שנגרמו לרכב התובעת, ולאחר ששמעתי את עדויות הנהגים בפני, שוכנעתי דין התביעה להתקבל במלואה.

מבין שתי גרסאות הנהגים באשר לאופן התרחשות התאונה – גרסת נהג התובעת, לפיה הדלת נפתחה בפתאומיות וגרסת הנתבעת, לפיה הדלת היתה פתוחה במעט עת הגיע רכב התובעת למקום – מעדיפה אני את גרסת נהג התובעת.

הנזקים הנראים בתמונות שהוצגו מתיישבים יותר עם הגרסה בדבר פתיחת הדלת בפתאומיות. זאת ועוד. גרסה זו מתיישבת יותר עם השכל הישר, שהרי אם דלת רכב הנתבעת הייתה פתוחה למחצה, יש להניח כי נהג התובעת היה מבחין בכך ולא סוטה לעברה.

אך מכל מקום, אף לפי גרסת הנתבעת עצמה, היא הותירה את הדלת פתוחה תוך כדי התעסקות בחיפושים אחר "כמה שקלים לקנות כמה דברים...". בכך, הפרה הנתבעת את הוראת תקנה 80(א) לתקנות התעבורה, תשכ"א-1961, האוסרת על אדם לפתוח את דלת רכבו, אלא לאחר שנקט בכל אמצעי הזהירות הדרושים להבטחת שלומם של עוברי דרך. פעולה של פתיחת דלת הנהג, העשויה להפריע לעוברים בדרך, יש לבצע לאחר בדיקה יסודית של הדרך, תוך נקיטת אמצעי הזהירות הנדרשים, ואף יש להשלימה בתוך זמן סביר.

לאור האמור, אני קובעת כי על הנתבעים, באמצעות הנתבעת 2, לשלם לתובעת את הסכומים הבאים:

סך של 11,800 ש"ח בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום 23.10.12.

סך של 794 ש"ח בגין דמי שמאות, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום 23.10.12.

שכר-טרחת עורך-דין בשיעור 11.8%.

אגרת משפט כפי ששולמה.

שכר העד בסך 300 ש"ח כפי שנפסק בדיון.

זכות ערעור תוך 45 יום לבית משפט מחוזי.

ניתנה היום, ג' תמוז תשע"ד, 01 יולי 2014, בהעדר הצדדים.